שומרה חברה לביטוח בע"מ-הנה"ח נ' חב' נתיבי איילון בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבעות תביעת תחלוף, להחזר התשלומים ששילמה בגין התאונה נשוא התביעה. מדובר בתאונה שאירעה ביום 03.05.08 בנתיבי איילון דרום, סמוך למחלף וולפסון.

לגרסת התביעה התאונה נגרמה עקב נפילה פתאומית של תמרור שהוצב בצד הכביש על רכב התובעת. לגרסת הנתבעות רכב התובעת סטה מנתיבו ופגע במעקה שהוצב בצד הכביש, ועל כן נפגע. העידו בפני נהג רכב התובעת, בתו, ונציג חברת אייל סלע, שהיא חברה לעבודות עפר.

נהג הרכב העיד שהוא נהג רכבו בכביש ושהכביש היה נתון בשיפוצים. לפתע נפל על שימשת הרכב תמרור שהוצב בצד הכביש, כולל העמוד עליו הותקן התמרור, וכתוצאה מהפגיעה סטה הרכב מנתיבו והתנגש בבטונדה שהונחה בצד הדרך. בתו של הנהג הגיעה למקום כעבור מספר דקות, וראתה את התמרור שנפל כשהוא מונח בצד הדרך בסמוך לרכב. היא ראתה במקום בטונדות זמניות ואת המקום ממנו נעקר התמרור.

מטעם הנתבעות העיד מר אלון שטיינוורצל, מנהל תפעול בחברת אייל סלע, חברה לעבודות עפר. לדבריו בכל תקופת עבודתו הוא לא נתקל במקרה של נפילת תמרור. העד אישר שהחברה בה הוא עובד ביצעה עבודות עבור נתיבי איילון, ושבמקום התאונה בוצעו על ידי החברה עבודות של כביש מנהרת תל גיבורים, כולל בניית כביש, גשר ומנהרה. לדבריו הוא אישית לא היה אחראי על האזור בו אירעה התאונה.

בחינת הראיות שהובאו מלמדת שהתובעת הוכיחה גרסתה. עדותו של עד התובעת היתה משכנעת והיא תאמה לאמור בהודעתו הכתובה, הודעה שניתנה בסמוך לאירוע. גרסתו בדבר ביצוע עבודות בכביש כמו גם לגבי נפילת תמרור במקום נתמכה בעדותה של בתו, וגם עד הנתבעות אישר שבמקום בוצעו עבודות.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות, בין היתר כך: "...בהתאם למקום 'התאונה' שהתקבל לבסוף, בחנה הנתבעת 1 את המיקום הנטען, ומבדיקתה נמצא כי רכב התובעת סטה מנתיבו לעבר מעקה שהיה מוצב בצידי הכביש ופגע בו ועקב כך נגרמה התאונה, ואין כל תימוכין או ראיה לתמרור ש'נפל' על רכב התובעת הנטען בתביעה המוכחשת מכל וכל" (סעיף 3 לכתב ההגנה). מטיעון זה עולה שהנתבעות חקרו את התאונה הנדונה, וחקירתן העלתה שהגורם לתאונה אינו נפילת תמרור. אלא שמטעמים שלא הובהרו בחרו הנתבעות לזמן לעדות דווקא את אותו עד שלא היה מעורב באירוע, שלא בדק את המקום, ואף אינו אחראי על האזור הנדון. הנתבעות נמנעו מלזמן לעדות את מי שביצע את הבדיקה מטעמן, או לכל הפחות את האחראי באזור. הנתבעות גם לא הציגו כל מסמך שיעיד על קיום הבדיקה הנטענת או על תוצאותיה. יש להוסיף כי בתו של נהג הרכב העידה שלאחר התאונה הגיע למקום נציג של נתיבי איילון שגם צילם תמונות. הכלל הוא שצד שללא סיבה סבירה נמנע מלזמן לעדות עד שיכול היה לתמוך בגרסתו עושה כן מהטעם שאותו עד היה תומך דווקא בגרסת הצד שכנגד.

נהג התובעת העיד שלאחר התאונה עצר במקום נהג מונית שסייע לו, ואף השאיר לו פתק עם פרטיו. עם זאת, בשל הזמן שחלף הוא זרק את הפתק, ועל כן אין בידיו את הפרטים הדרושים לשם זימונו לעדות. בנסיבות אלו אין לזקוף לחובת התובעת את אי זימונו של עד זה לעדות.

התוצאה היא שהתובעת הוכיחה שהתאונה נגרמה עקב נפילת תמרור על הרכב. הנתבעות לא כפרו בכך שהתמרור הוצב בכביש המצוי באחריות הנתבעת 1, אך הן לא הביאו כל ראיות שיוכיחו, ולו לכאורה, שהנתבעת 1 לא התרשלה, ושהיא נקטה באמצעים כלשהם למניעת התאונה שאירעה בקטע כביש המצוי באחריותה. להיפך, כאמור, הנתבעות בחרו שלא לזמן לעדות את העדים הרלוונטיים. סכום הנזק הנתבע לא היה שנוי במחלוקת.

לאור האמור אני מקבלת את התביעה. הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 29,754 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 02.06.08 בתוספת אגרה כפי ששולמה, שכ"ט העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מהסכום הפסוק בתוספת מע"מ. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק דין.

ניתן היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: